חדרי אמבטיה יכולים להתחמם במהירות, או שלא להתחמם כלל. בחללים קטנים, מחמם שגדול מדי רק מבזבז אנרגיה. בחדרי אמבטיה גדולים, חום לא מספיק גורם לרצפה להישאר קרה ולמראות להתערפל. ניתן להרגיש זאת בעצמות – הספק לא מתאים גורם לחדר להרגיש קר, גם כשהאוויר נראה חם.
מה חשוב מבחינה טכנית? מחממים אינפרא-אדומים מסחריים מספקים תחושת נוחות על ידי פליטת חום ישירות אל האנשים והמשטחים, ולא על ידי חימום האוויר. עבור חדרי אמבטיה, השאלה הפרקטית היא פשוטה: יש להתאים את ההספק לגודל החדר.
כלל טוב להתחלה הוא כ-10 ואט לכל מטר רבוע. חדר אמבטיה בגודל 5 רגל × 8 רגל (40 מטרים רבועים) יכול להסתדר עם מנורת אינפרא-אדום בהספק של 400–500 ואט. חדר אמבטיה בגודל 8 רגל × 10 רגל (80 מטרים רבועים) יכול להסתדר עם מנורה בהספק של 800–1000 ואט.
עדיף לבחור מחמם עם רכיבי קוורץ או סיבי פחמן, שמספקים חימום מהיר ואחיד. אם רוצים שליטה טובה בטמפרטורה, יש לבחור מחמם עם תרמוסטט מובנה. בחדרים לחים, מעטפת עמידה ברמת IP והגנה מפני הפיכה אינם דברים אופציונליים – הם הכרחיים.
למה הגישה הזו עובדת בחדרי אמבטיה? כאשר ההספק מתאים לגודל החדר, החום מגיע למקומות הנכונים – ליד השיש, ליד פתח המקלחת, ליד מתלה המגבות – מבלי להפעיל את המחמם יותר מהנדרש. החום הזה מייבש את הרצפה במהירות, מעלים את הקור שנוצר מהלחות, ועוזר למנוע קירור של הקירות והמראות.
מכיוון שהמחמם מחמם את החפצים והאנשים ישירות, ניתן לשמור על טמפרטורת אוויר נמוכה יותר, ועדיין להרגיש נוח. כך ניתן לחסוך באנרגיה.
מה צריך לדעת מראש? רוב מחממי האינפרא-אדום לחדרי אמבטיה הם מחוברים לרשת החשמל, כך שהתקנה מקצועית היא הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. חשוב שהמחמם יהיה מותאם לרמת הלחות והאדים בחדר האמבטיה.
יש למקם את המחמם ליד היציאה מהמקלחת וליד הכיור, ולוודא שהמעגל החשמלי יכול לעמוד בהספק של המחמם מבלי להיעמס יותר מדי.